קבלן בניה עשוי לחוב כלפי ביטוח לאומי ביחס לעובדי קבלן משנה שלו

העסקת קבלני משנה בענף הבניה והעבודות האזרחיות היא המצב השכיח והמקובל. אלא שמבלי לדעת זאת קבלן בניה המעסיק קבלני משנה עשוי למצוא את עצמו חב כלפי ביטוח לאומי ביחס לעובדים של אותם קבלני משנה, גם בגין דמי הביטוח בשל אותם עובדים וחמור מכך, גם בהשבת גימלאות שישלם הביטוח הלאומי לאותם עובדים, כפי שנקבע בתקנות הביטוח הלאומי (דינים וחשבונות של קבלנים), תשי"ח-1957 ("תקנות הקבלנים").

כאמור תקנות הקבלנים מתייחסות לקבלן המבצע עבודות בניה. עבודות "בניה" לעניין זה לא מוגדרות בתקנות, אך ע"פ המוסד לביטוח לאומי וע"פ מה שעולה מהפסיקה הדלה בעניין נראה שמדובר בכל העבודות במסגרת הנדסה אזרחית – היינו, בניית מבנים, עבודות חפירה, סלילה, גישור, הנחת נצרת וכד'.

ע"פ תקנה 1 לתקנות הקבלנים חלה חובה על קבלן המבצע עבודות בניה באמצעות קבלן משנה לדווח על כך למוסד לביטוח לאומי. על הדיווח להתבצע תוך שבוע מעריכת ההסכם עם קבלן המשנה או מהיום הראשון להעסקתו של קבלן המשנה, הכל לפי המוקדם  בין השניים.

ע"פ תקנה 3 לתקנות הקבלנים, קבלן בניה שלא דיווח למוסד לביטוח לאומי במועד הנ"ל על העסקת קבלן משנה יראו אותו לעניין תשלום דמי הביטוח ולעניין הוראות סעיף סעיף 49 (א) לחוק הביטוח הלאומי בנוסחו משנת 1953, כאילו הוא המעביד של עובדי קבלן המשנה.

סעיף 49 (א) לחוק בנוסחו משנת 1953 איפשר למוסד לביטוח לאומי לתבוע מהמעביד סכום השווה לגימלאות בכסף ששילם המוסד לעובד, או שהוא היה עתיד לשלם לעובד, ואת השווי הכספי של גימלאות בעין שניתנו לעובד הזכאי לגימלה. בחוק בנוסחו היום משנת 1995 קבועה זכות זו של המוסד לביטוח בסעיף 369(א).  כך אם עובד של קבלן משנה נפגע במהלך ביצוע העבודות וזכאי לדמי פגיעה וגמלת נכות מעבודה, עלול הקבלן הראשי למצוא עצמו כחייב להשיב את הכספים שמשולמים לאותו עובד למוסד לביטוח לאומי, מעבר לתשלום דמי הביטוח בגין כלל העובדים של אותו קבלן משנה.

תקנות הקבלנים קובעות כי החבויות האלה לא יחולו על הקבלן הראשי גם במקרה בו קבלן המשנה המציא לקבלן הראשי אישור מהמוסד לביטוח לאומי בדבר הצהרת קבלן המשנה על העסקת עובדים לפי תקנה 8 לתקנות הביטוח הלאומי (גבית דמי ביטוח), תשי"ד-1954 ("תקנות הגביה").

תקנה 8(א) לתקנות הגביה קובעת כי "כל מעביד יגיש במועד תשלום דמי הביטוח בעד עובדיו דין-וחשבון, לפי טופס שאפשר להשיגו בכל אחד מסניפי המוסד, בדבר השכר המשתלם לכל אחד מעובדיו בתקופת התשלום שלגביה מוגש דין וחשבון". תקנה 8(ב) לתקנות הגביה מחייבת הגשת דין וחשבון על כל אחד מהעובדים היומיים שמעסיק המעביד.

לסיכום ע"פ התקנות על מנת שקבלן בניה המעסיק קבלני משנה לא ימצא עצמו חב בתשלומים כלפי הביטוח הלאומי בגין העובדים של קבלני המשנה, עליו לדווח במועד למוסד על העסקת קבלן המשנה או להבטיח שיש בידו אישור של המוסד מקבלני המשנה על הצהרתם בדבר העסקת העובדים שלהם. בשל העובדה שבענף הבניה העסקת העובדים היא דינמית ועלול להיווצר מצב בו בשטח מועסקים ע"י קבלני המשנה עובדים שלא דווח על העסקתם למוסד, לא רצוי להסתפק בקבלת האישור מקבלני המשנה ועל מנת לא לקחת סיכונים מיותרים עדיף לדווח במועד על העסקת כל קבלן משנה.

בפסק דין של בית הדין האזורי לעבודה בירושלים מחודש 03/2015 נקבע כי תקנות הקבלנים לא חלות על מקרה בו נפגע עובד (שומר) של חברת שמירה, שהועסקה ע"י חברה קבלנית שעסקה בעצמה בעבודות תשתית וסלילת דרך באתר בנייה. כך משום שלא בוצעו עבודות בניה באמצעות חברת השמירה ועל כן אין היא בגדר קבלן משנה לצורך תקנות הקבלנים.

קישורים:

טופס בל/648 גרסת 06/2013 – הודעת קבלן על ביצוע עבודות בנייה באמצעות קבלן משנה

טפסים (מעסיקים) באתר המוסד לביטוח לאומי

בל (י-ם) 37039-11-11 מועאז גנימאת נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם בנבו, 29.03.2015)

חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995

תקנות הביטוח הלאומי (דינים וחשבונות של קבלנים), תשי"ח-1957

לתקנות הביטוח הלאומי (גביית דמי ביטוח), תשי"ד-1954

חוק הביטוח הלאומי בנוסחו מ-1953 (לא בתוקף)

 ###

הערה חשובה – המאמר אינו מהווה יעוץ משפטי והשימוש באמור בו כפוף לתנאי השימוש באתר "דין מקומי"

  עו"ד אסף אבידן – קבלן – בניה – קבלן משנה – ביטוח לאומי – עבודה

 כותב המאמר עוסק בין היתר גם ביצוג קבלנים ובדיני עבודה

אודות AAvidan

A. Avidan Law Office (Asaf Avidan, Engineer and Advocate)
גלריה | פוסט זה פורסם בקטגוריה ביטוח לאומי, בניה, חוזים, עבודה, קבלן, עם התגים , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.