פירוק עמותה לא רק בשל פעילות בניגוד לחוק, לתקנון העמותה או למטרותיה

סעיף 49(1) לחוק העמותות קובע כי בית המשפט המחוזי רשאי לצוות על פירוק של עמותה אם "פעולות העמותה מתנהלות בניגוד לחוק, למטרותיה או לתקנונה". בקשה לפירוק בעילות אלו יכולה להיות מוגשת ע"י רשם העמותות או היועץ המשפטי לממשלה וזאת לאחר מתן התראה בכתב והענקת הזדמנות לעמותה לתקן את המעוות תוך זמן סביר (סעיף 50 לחוק).

לפני מספר ימים ניתן פסק דין בבית המשפט העליון (כב' הנשיא אשר גרוניס) בערעור על החלטת בית המשפט המחוזי אשר דחה את בקשת רשם העמותות לפרק  עמותה ע"פ סעיף 49(1). בפסק הדין קבע בית המשפט העליון כי יש להבחין בין פעילות בניגוד לחוק לבין פעילות בניגוד למטרות העמותה או לתקנונה. ההאבחנה באה לידי ביטוי ברף הראייתי שלפיו יקבע אם התמלאו התנאים לפירוק העמותה, אך הנקודה החשובה שעולה מפסק הדין היא הרחבת עילות הפירוק גם למקרים של ניהול עמותה שאינו תקין ומקרים אחרים שאינם מנויים בלשון הסעיף בחוק.

כאשר מדובר על פעילות המתנהלת בניגוד לחוק המבחן הוא "התנהלות בלתי חוקית מתמשכת, המהווה חלק דומיננטי מפעילותה של העמותה". בית המשפט ציין כי "במקרים מסוימים בהם אי החוקיות חמורה, קמה עילת פירוק גם אם לא מדובר בפעילות מתמשכת או כזו המהווה רכיב דומיננטי בפעילותה של עמותה". הרף הראייתי בו נדרש לעמוד על מנת להביא לפירוק עמותה מחמת פעילות בלתי חוקית הוא "רף של ודאות קרובה".

כאשר מדובר על פעילות בניגוד לתקנון העמותה או למטרותיה, נקבע שאמת המידה לפירוק עמותה מכוח עילה זו תהיה מחמירה פחות לעומת אמת המידה שחלה במקרה של פעילות בניגוד לחוק. עילה כזו תתגבש בשני מקרים – האחד בו הופרו התקנון או המטרות והשני בו לא ניתן לאתר הפרה ישירה של התקנון או המטרות, אך "פעולות העמותה נוגדות עקרונות יסוד שבבסיס התקנון או עקרונות יסוד של השיטה עצמה, כמו הגינות, הגנה על זכויות מיעוט ומינהל תקין". הרף הראייתי במקרה זה הוא "ראיות מספיקות. זהו רף מחמיר פחות לעומת רף הוודאות הקרובה שיש לעמוד בו לצורך הוכחת אי חוקיות".

בית המשפט העליון יצק לתוך המילים "בניגוד למטרותיה או תקנונה" תוכן רחב וקבע שגם מטעמים של  חוסר "הגינות" ואי קיום "מינהל תקין" עשויה לקום עילה לרשם העמותות לבקש את פירוקה של עמותה מכוח סעיף 49(1) לחוק וזאת בנטל ראיות קל של "ראיות מספיקות".

הרחבה זו מדגישה את החשיבות של שמירה על מינהל תקין בעמותה וקיום הוראות רשם העמותות בעניין. כך לדוגמא קובעים כללי ניהול תקין של הרשם כי "על עמותה המקיימת פעילות משמעותית בתחום מסוים לדאוג לקיומם של נהלים מקצועיים ומפורטים בכתב, המסדירים את הפעילות האמורה. כך למשל, מצופה מעמותה המעסיקה עובדים ומקיימת פעילות משמעותית לקבוע נוהל קבלת עובדים לעמותה, נוהל התקשרות עם ספקים, נוהל נוכחות עובדים בעבודה, נוהל קופה קטנה וכיו"ב נהלים המבטיחים פעילות תקינה ורציפה בעמותה לאורך זמן. היקף הנהלים ורמת הפירוט שלהם יותאם להיקף הפעילות של העמותה."

נקבע בפסק הדין כי מובן שלא כל חריגה של עמותה מעקרונות אלה תצדיק את פירוקה, ויש לבחון היטב את טיב ועוצמת ההפרות המיוחסות לעמותה בנסיבות העניין, שכן כי בהחלטה על פירוק עמותה ניצבת על לשון המאזניים זכות ההתאגדות. "אולם, נוכח אופייה הציבורי של פעילות העמותה וההטבות להן היא זוכה חלים עליה סטנדרטים מוגברים של הגינות, שקיפות ומינהל תקין, המשפיעים על היקף מימושה של הזכות להתאגדות במסגרת עמותה."

עא 443/13 ‏ ‏ רשם העמותות נ' עמותת ישיבת נתיבות התורה ירושלים (פורסם בנבו, 17/07/2014)

###

כותב המאמר, עו"ד אסף אבידן, עוסק בין היתר ברישום עמותות ומעניק יעוץ משפטי שוטף לעמותות, כולל הכנת נהלים וטפסים לשם עמידה בכללי ניהול תקין.

הערה חשובה – השימוש במידע הנ"ל כמו גם בתכנים אחרים באתר כפוף לתנאי השימוש שפורסמו באתר "דין מקומי" והחלים גם על תכני אתר זה – לתנאי השימוש לחצו כאן.

אודות AAvidan

A. Avidan Law Office (Asaf Avidan, Engineer and Advocate)
גלריה | פוסט זה פורסם בקטגוריה Uncategorized, עמותות, תאגידים, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.