סקירת פסק דין – עבודה – אכיפת חוזה עבודה והתערבות בג"צ בפסקי הדין של בית הדין הארצי לעבודה

לפני מספר ימים (19/11/2013), שב בית המשפט העליון ופסק בשאלת זכותו של עובד לדרוש החזרתו לעבודה במקרה בו אותו עובד פוטר שלא כדין (בג"צ 1719/11 ‏פונדקי נ' בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב יפו).

המניעות להחזרת עובד שפוטר לעבודה נובעת מהוראת סעיף 3(2) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970, הקובעת כי אחד החריגים לזכות הנפגע מהפרת חוזה לאכיפתו של החוזה, היא המקרה בו האכיפה היא "כפיה לעשות, או לקבל, עבודה אישית או שירות אישי".

במקרה של פס"ד פונדקי דובר בעובד אחזקה במרכז למחקר גרעיני (ממ"ג) בגן שורק, אשר פוטר בשל העובדה שהוא הורשע בעבירה של מעשה מגונה, בשל אירוע שקרה מחוץ למקום העבודה ובלי קשר לעבודה. הן בית הדין האזורי והן בית הדין הארצי לעבודה קבעו שהליך הפיטורים שננקט כנגדו היה לא תקין, אך הם לא העניקו לו סעד של אכיפה והחזרה לעבודה, אלא רק פיצויים.

כב' השופט ניל הנדל בדעת מיעוט סבר שאין להתערב בפסק הדין של בית הדין הארצי, אך כב' השופטת דפנה ברק-ארז, אשר כתבה את פסק הדין של דעת הרוב וכבוד השופט רובינשטיין לא רק סברו שיש להתערב, אלא סברו גם שיש להחזיר את העובד לעבודה ולא להסתפק בסעד של פיצויים.

התערבות בג"צ בפסקי הדין של ביה"ד לעבודה:

השופט הנדל הזכיר שוב בפסק דינו כי בג"צ אינו ערכאת ערעור על בית הדין הארצי לעבודה והוא מתערב בפסיקתו "רק במקרים נדירים, כאשר נפלה בפסק הדין טעות משפטית מהותית שהצדק מחייב את תיקונה. יושם אל לב כי מדובר בתנאים מצטברים: ראשית, קיומה של טעות משפטית מהותית בעלת חשיבות ציבורית כללית. שנית, הצדק מחייב התערבות של בית משפט זה".

סעד של אכיפת חוזה עבודה והחזרה לעבודה של עובד שפוטר שלא כדין:

בפסק דין של דעת הרוב נקבע כי הכלל ביחס לחוזים לשירות אישי "הוגמש וכיום מסתמנת נכונות גוברת במשפט העבודה לאכיפת חוזים אישיים".

נקבע כי ההחלטה אם להעניק סעד של אכיפה או פיצוי תינתן בהתאם לנסיבותיה של ההעסקה ולנסיבותיהם של הפיטורים תוך בחינת מכלול של שיקולים, ובהם:

  • מהותו של הפגם שנפל בהליך הפיטורים וחומרתו;
  • סוג המשרה בה מדובר;
  • השפעתו של הסעד שיינתן, אכיפה או פיצוי, על העובד, על ההקשר התעשייתי והתעסוקתי, תוך מתן משקל להיבטים החוקיים והחוקתיים, ככל שאף הם באים בגדר העניין.

במקרה שנדון בפסק הדין, העותר היה עובד שלגביו קבע בית המשפט כי "ההיבט האישי בעבודתו נראה כמצומצם ודל. הוא שימש עובד החזקה במקום עבודה גדול, היה אמון על משימות בעלות אופי טכני ואף לא פיקח על עבודתם של אנשים אחרים."
נקבע לגביו כי "הליך הפיטורין שננקט בעניינו היה נגוע בפגם מהותי ביותר, בשים לב לרקע המשמעתי נטול הרבב שלו, העדר כל זיקה בין העבירה למקום העבודה והזמן שחלף מאז ביצועה (וזאת מבלי לגרוע מחומרת העבירה לגופם של דברים). בנסיבות העניין, המשיבים לא הצביעו על קושי מיוחד שהיה כרוך בהשבת העותר לעבודה, בשים לב לאופייה המתואר לעיל, במועד שבו ניתן פסק דינו של בית הדין האזורי."

נקבע כי "יש להימנע ממצב שבו עצם חלוף הזמן בשל ניהול ההליך המשפטי יוביל לכך שאכיפה תיחשב למכבידה מדי, במיוחד בשים לב לכך שהעותר לא פעל בשיהוי". דהיינו יש חשיבות רבה לנקוט בהליך המשפטי בלא שיהוי במקרה של פיטורים שלא כדין אם מבקשים אכיפה.

במקרה שנדון בפסק הדין נקבע גם כי לא היה נוהל מסודר או מדיניות בנוגע לבחירה הקיימת לפי חוק שירות המדינה (משמעת), תשכ"ג-1963, בין הליך פיטורים מינהלי לפי סעיף 68 לחוק לבין נקיטת הליכי משמעת במקרה של הרשעה בעבירה שיש עימה קלון (בית הדין האזורי קבע כי לא היה קלון בהרשעה הפלילית אך הארצי קבע שהיה קלון).

בג"צ ציין כי "הדברים אמורים בהדגשה מיוחדת ביחס לפיטורין בשירות הציבורי, שלגביהם ננקטה הגישה כי אין להשלים עם פיטורין שלא כדין כאשר הם נגועים בשיקולים זרים, באפליה, בניגוד אינטרסים וכיוצא בזה, ועל כן ההיענות לשימוש בסעד האכיפה תהיה רבה יותר".

לקריאת פסק דין פונדקי – לחצו כאן.

פסקי דין אחרים שהוזכרו בפסק הדין ויש להם נגיעה לסוגיה של אכיפת חוזה עבודה והתערבות בג"צ:

  • בג"צ 6840/01 פלצמן נ' ראש המטה הכללי – פסק הדין הזה אמנם עוסק באשת קבע אבל יש בו סקירה וגזירה שווה מהפסיקה לגבי אכיפת חוזה עבודה.
  • עש"מ 9433/07 מדינת ישראל נ' אבשלומוב – פסק דין זה עוסק בדין המשמעתי בשירות המדינה אך גם בו יש עיסוק בשאלת אכיפת יחסי עבודה.
  •  בג"צ 4284/08 קלפנר נ' דואר ישראל – בפסק דין פונדקי הובהר גם ע"י כב' השופט רובינשטיין כי במקרה קלפנר היה מדובר בפיטורין פוליטיים וצויין "כי אילולא גילם ונסיבותיהם של העותרים היינו מורים על השבתם לעבודה, ולטעמי השבה לעבודה היא אופציה שיש ליתן לה מקום ראוי".
  • בג"צ 4485/08 אלישע נ' אוניברסיטת ת"א – בפסק דין זה נדחתה עתירה לאכיפה למרות התנהלותה הפגומה של האוניברסיטה, שכן "מבחינת חלוף הזמן, לעיתים אין מנוס מהתחשבות בהיבט הזמן שחלף, והדבר עלול להוות גורם מכריע בהעדפת סעד הפיצויים הכספיים על פני סעד האכיפה. ברם, כאשר חלוף הזמן מהווה שיקול מרכזי נגד אכיפת יחסי העבודה, והימשכות ההליכים אינה נזקפת לחובתו של העובד, יש ליתן לדבר ביטוי ממשי בגובה סכום הפיצויים אשר נפסק לעובד כפיצוי על פיטוריו". כאמור בפסק דין פונדקי נקבע כי "יש להימנע ממצב שבו עצם חלוף הזמן בשל ניהול ההליך המשפטי יוביל לכך שאכיפה תיחשב למכבידה מדי, במיוחד בשים לב לכך שהעותר לא פעל בשיהוי".
  • בג"צ 8929/08 עובדיה נ' בית הדין הארצי לעבודה – נדחתה עתירה נגד החלטה של בית הדין הארצי להחזיר  לעבודה עובד שפוטר שלא כדין ממערכת החינוך העצמאי של אגודת ישראל ונקבע כי "בבואו לבחון את שאלת הסעד הראוי, נתן ביה"ד הארצי את דעתו למגוון של שיקולים, לרבות העקרונות הבסיסיים של דיני העבודה בכל הנוגע למערכת הזכויות והחובות שנרקמה בין העותר לחינוך העצמאי; ליחסי העבודה העתידיים בין הצדדים; להשלכות של סעד האכיפה על מרקם החיים בבית הספר בפרט ובחינוך העצמאי בכלל; ולהשפעתה של אכיפה על צדדים שלישיים שלהם כלל לא ניתנה אפשרות להציג את עמדתם. שיקוליו של ביה"ד הארצי מעוגנים הן בפסיקתו שלו והן בפסיקתו של בית משפט זה, ולא נמצא כי נפל בהם פגם כלשהו, לא כל שכן טעות משפטית מהותית. בדומה, האיזון שערך ביה"ד הארצי בין השיקולים השונים אליהם נדרש היה ראוי ומידתי, וכך גם הסעד שניתן, בסופו של יום, לעותר".
  • ע"ע 300178/98 ביבס נ' שופרסל בע"מ – פסק הדין עוסק באכיפת יחסי עבודה במגזר הפרטי. נקבע כי לבית-הדין שיקול-דעת לאכוף על מעסיק יחסי עובד-מעביד, תוך העדפת סעד האכיפה על תשלום פיצויים, כאשר מדובר בפיטורין שלא כדין בשירות המדינה וכי ההלכה הנ"ל הורחבה כך שתכלול את המגזר הציבורי כולו, לרבות המגזר הציבורי-עסקי דוגמת החברות הממשלתיות, הסוכנות היהודית וכיו"ב. במגזר הפרטי נפסק כי יוענק סעד אכיפה מקום שבו מעשה הפיטורים הפר זכויות חוקתיות של העובד. דרך המלך במגזר הפרטי צריכה להיות, מקום בו מדובר בפיטורים בניגוד לחוזה עבודה או להסכם קיבוצי – מתן סעד של פיצוי כספי. ניתן לעתים לאכוף יחסי עובד-מעביד במגזר הפרטי, גם כאשר אין מדובר בפיטורים הנוגדים זכות חוקתית או הוראה מפורשת בחוק, אולם מקרים אלה יהיו בבחינת היוצא מן הכלל וייוחדו לאותם המקרים החריגים, שבהם ימצא בית-הדין טעם מיוחד המצדיק מתן סעד של אכיפת יחסי העבודה תחת תשלום פיצוי בגין הפרת חוזה העבודה. השופטת (כתוארה דאז) אלישבע ברק בדעת מיעוט, סברה כי אין לשלול אכיפה של יחסי עבודה גם על מעביד פרטי אשר פיטר עובד בלא סיבה מספקת, אם כי האיזונים יהיו שונים מאלה ביחס למעביד ציבורי או מעביד דו-מהותי.

###

הערה – כל המידע לעיל אינו מהווה תחליף ליעוץ משפטי והעושה בו שימוש עושה זאת על אחריותו שלו. השימוש במידע כפוף לתנאי השימוש של אתר "דין מקומי" בשינויים המחוייבים – לקריאת תנאי השימוש לחצו כאן. ניתן לפנות לשם קבלת יעוץ אישי המתאים לנסיבות המקרה בדף צור קשר או באמצעות פרטי ההתקשרות.

אודות AAvidan

A. Avidan Law Office (Asaf Avidan, Engineer and Advocate)
גלריה | פוסט זה פורסם בקטגוריה עבודה, עם התגים , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.