ציטוטים

"הסכם בעל פה אינו שווה את הנייר שהוא כתוב עליו" (סם גולדווין)

יש לדעת שהסכם בעל פה הוא הסכם לכל דבר (אם כי יש חוזים מסויימים שקיימת לגביהם דרישת כתב). הקושי הוא להוכיח את קיומו ולהוכיח את פרטיו. על כן אם צדדים מסכימים ביניהם, כדאי להעלות את ההסכמה הזו על הכתב. כדאי גם לשים לב שהמהות היא שקובעת ולא הכותרת. אפשר להכתיר מסמך בשם "זכרון דברים" ובכל כותרת אחרת, אבל הוא עשוי להיות חוזה מחייב לכל דבר ועניין. לכל עסקה יש גם את ההיבטים הספציפיים שלה והדין (החקיקה והפסיקה) הוא דינמי ומשתנה. על כן כדאי להיעזר בעו"ד ולא לסמוך על מי שאינו בעל מקצוע או על "חוזה סנדרטי" שהורדתם מהאינטרנט או קיבלתם מהשכן. אחרת אתם עלולים לגלות שגם ההסכם בכתב לא שווה את הנייר שהוא כתוב עליו…
על חשיבות היעוץ המשפטי לפני מעשה אפשר לקרוא גם בדוגמא ברשומה שפורסמה באתר – לחצו כאן.

"טעמה של האיכות הירודה נשאר זמן רב לאחר שטעמו של המחיר הזול פג" (עממי)

אין פירושו של דבר שצריך לשלם מחירים מופקעים, אבל כולנו יודעים שלעתים הזול מתברר כיקר. זול יכול להיות גם פעולה עצמית בלא להכיר את החוקים ופסקי הדין ואז כאשר נקלעים לצרה וצריך לתקן בדיעבד, לא רק שהדבר קשה יותר אלא הוא גם בדרך כלל יקר יותר. סוף מעשה במחשבה תחילה וכדאי לטפל בדברים בצורה מקצועית כבר מתחילת התהליך.

"The best way to predict the future is to create it"
(…Alan Kay and maybe others)

"דג פירושו כל חיית-מים בין שהיא דג ובין שאינה דג והוא כולל ספוגים, דגי צדף, מקליפים, צבים ויונקים שבמים;" (הגדרת "דג" בסעיף 2 לפקודת הדיג).
ההגדרה הזו של דג ("בין שהיא דג ובין שאינה דג") מבהירה שהמשפט מעצב כללים באמצעות מושגים גם אם הם לא בהכרח מתאימים ב-100% לאיך שאנחנו תופסים ומכירים אותם. על כן ידע עממי ומקצועי מתחומים אחרים הוא חשוב וטוב אבל כאשר עוסקים במאטריה משפטית אין תחליף לידע של הדין הרלבנטי (החקיקה והפסיקה).

קהלת, פרק ג': 

לַכֹּל, זְמָן; וְעֵת לְכָל-חֵפֶץ, תַּחַת הַשָּׁמָיִם.
עֵת לָלֶדֶת, וְעֵת לָמוּת;
עֵת לָטַעַת, וְעֵת לַעֲקוֹר נָטוּעַ.
עֵת לַהֲרוֹג וְעֵת לִרְפּוֹא,
עֵת לִפְרוֹץ וְעֵת לִבְנוֹת.
עֵת לִבְכּוֹת וְעֵת לִשְׂחוֹק,
עֵת סְפוֹד וְעֵת רְקוֹד.
עֵת לְהַשְׁלִיךְ אֲבָנִים, וְעֵת כְּנוֹס אֲבָנִים;
עֵת לַחֲבוֹק, וְעֵת לִרְחֹק מֵחַבֵּק.
עֵת לְבַקֵּשׁ וְעֵת לְאַבֵּד,
עֵת לִשְׁמוֹר וְעֵת לְהַשְׁלִיךְ.
עֵת לִקְרוֹעַ וְעֵת לִתְפּוֹר,
עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר.
עֵת לֶאֱהֹב וְעֵת לִשְׂנֹא,
עֵת מִלְחָמָה וְעֵת שָׁלוֹם.

כמה חוכמה במילים הנפלאות הללו שגם הולחנו לשיר נהדר (לחצו כאן להקשיב לו). גמישות, התאמה למצב המשתנה, הבנת המצב לאשורו ופעולה בהתאם ועוד ועוד. שיעור לחיים.

עמוס, פרק ד':

א שִׁמְעוּ הַדָּבָר הַזֶּה פָּרוֹת הַבָּשָׁן אֲשֶׁר בְּהַר שֹׁמְרוֹן הָעֹשְׁקוֹת דַּלִּים הָרֹצְצוֹת אֶבְיוֹנִים הָאֹמְרֹת לַאֲדֹנֵיהֶם הָבִיאָה וְנִשְׁתֶּה. ב נִשְׁבַּע אֲדֹנָי יְהוִה בְּקָדְשׁוֹ כִּי הִנֵּה יָמִים בָּאִים עֲלֵיכֶם וְנִשָּׂא אֶתְכֶם בְּצִנּוֹת וְאַחֲרִיתְכֶן בְּסִירוֹת דּוּגָה. ג וּפְרָצִים תֵּצֶאנָה אִשָּׁה נֶגְדָּהּ וְהִשְׁלַכְתֶּנָה הַהַרְמוֹנָה נְאֻם-יְהוָה. ד בֹּאוּ בֵית-אֵל וּפִשְׁעוּ הַגִּלְגָּל הַרְבּוּ לִפְשֹׁעַ וְהָבִיאוּ לַבֹּקֶר זִבְחֵיכֶם לִשְׁלֹשֶׁת יָמִים מַעְשְׂרֹתֵיכֶם. ה וְקַטֵּר מֵחָמֵץ תּוֹדָה וְקִרְאוּ נְדָבוֹת הַשְׁמִיעוּ כִּי כֵן אֲהַבְתֶּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה. ו וְגַם-אֲנִי נָתַתִּי לָכֶם נִקְיוֹן שִׁנַּיִם בְּכָל-עָרֵיכֶם וְחֹסֶר לֶחֶם בְּכֹל מְקוֹמֹתֵיכֶם וְלֹא-שַׁבְתֶּם עָדַי נְאֻם-יְהוָה. ז וְגַם אָנֹכִי מָנַעְתִּי מִכֶּם אֶת-הַגֶּשֶׁם בְּעוֹד שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים לַקָּצִיר וְהִמְטַרְתִּי עַל-עִיר אֶחָת וְעַל-עִיר אַחַת לֹא אַמְטִיר חֶלְקָה אַחַת תִּמָּטֵר וְחֶלְקָה אֲשֶׁר-לֹא-תַמְטִיר עָלֶיהָ תִּיבָשׁ. ח וְנָעוּ שְׁתַּיִם שָׁלֹשׁ עָרִים אֶל-עִיר אַחַת לִשְׁתּוֹת מַיִם וְלֹא יִשְׂבָּעוּ וְלֹא-שַׁבְתֶּם עָדַי נְאֻם-יְהוָה. ט הִכֵּיתִי אֶתְכֶם בַּשִּׁדָּפוֹן וּבַיֵּרָקוֹן הַרְבּוֹת גַּנּוֹתֵיכֶם וְכַרְמֵיכֶם וּתְאֵנֵיכֶם וְזֵיתֵיכֶם יֹאכַל הַגָּזָם וְלֹא-שַׁבְתֶּם עָדַי נְאֻם-יְהוָה. י שִׁלַּחְתִּי בָכֶם דֶּבֶר בְּדֶרֶךְ מִצְרַיִם הָרַגְתִּי בַחֶרֶב בַּחוּרֵיכֶם עִם שְׁבִי סוּסֵיכֶם וָאַעֲלֶה בְּאֹשׁ מַחֲנֵיכֶם וּבְאַפְּכֶם וְלֹא-שַׁבְתֶּם עָדַי נְאֻם-יְהוָה. יא הָפַכְתִּי בָכֶם כְּמַהְפֵּכַת אֱלֹהִים אֶת-סְדֹם וְאֶת-עֲמֹרָה וַתִּהְיוּ כְּאוּד מֻצָּל מִשְּׂרֵפָה וְלֹא-שַׁבְתֶּם עָדַי נְאֻם-יְהוָה. יב לָכֵן כֹּה אֶעֱשֶׂה-לְּךָ יִשְׂרָאֵל עֵקֶב כִּי-זֹאת אֶעֱשֶׂה-לָּךְ הִכּוֹן לִקְרַאת-אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל. יג כִּי הִנֵּה יוֹצֵר הָרִים וּבֹרֵא רוּחַ וּמַגִּיד לְאָדָם מַה-שֵּׂחוֹ עֹשֵׂה שַׁחַר עֵיפָה וְדֹרֵךְ עַל-בָּמֳתֵי אָרֶץ יְהוָה אֱלֹהֵי-צְבָאוֹת שְׁמוֹ.

המילים הקשות הללו של הנביא עמוס צריכות בעיניי לשמש נר לרגליו של כל אדם ובמיוחד לכל איש ציבור ולכל רשות ציבורית. בקצרה הוא אומר, תהיו קודם כל בני אדם, תגלו חמלה, אל תשתמשו בכוח השררה, תהיו "משרתי ציבור" כמו המונח באנגלית (civil servants). אני הייתי מוסיף כמה פסוקים מהפרק הזה לכל השבעה של איש ציבור ולתנאי השירות של כל עובד ציבור…

ואם אתם עדיין מתלבטים איך לבחור עו"ד טוב, לאפרים קישון המנוח היה מתכון – לחצו כאן.